לסטר לווינסון המציא את שיטת סדונה כדי להציל את חייו. בשנת 1952, כשהוא בן 42 בלבד, לסטר לווינסון, שהיה פיסיקאי ויזם מצליח, מצא את עצמו אומלל וחולה מאד. הוא סבל ממחלות רבות כולל דיכאון, מחלת כבד, מחלת כליות, בעיות בטחול, אולקוס קשה ומחלת לב. לאחר התקף לב שני רופאיו שלחו אותו לפנטהאוז שלו בניו יורק ואמרו לו שלא יוכלו לעזור לו יותר ושזמנו קצוב.
אך לסטר אהב אתגרים, ובמקום לוותר על החיים, הוא החליט לפתח "מעבדה פנימית" ולחפש תשובות. הנחישות ויכולת הריכוז שלו אפשרו לו לעקוף את המיינד המודע שלו ולמצוא את מבוקשו.
מה שהוא מצא ושכלל הוא הכלי האולטימטיבי לצמיחה אישית – הוא מצא את הדרך לשחרר כל מגבלה פנימית.
הוא כל כך התרגש מהגילוי שלו שהוא השתמש בו בצורה אינטנסיבית במשך שלושה חודשים רצופים. בסוף התקופה, הגוף שלו הבריא לחלוטין והוא נכנס למצב של שלווה עמוקה שלא עזבה אותו עד יום מותו ב-1994.
"התחלתי לשאול את עצמי – 'מה אני רוצה בחיים?' והתשובה הייתה 'אושר'. המשכתי לחקור והגעתי לרגע שבו הרגשי הכי מאושר. גיליתי משהו שבזמנו הפתיע אותי מאד; מצאתי שכאשר אני אוהב, אני הכי מאושר. האושר הזה היה היכולת שלי לאהוב, יותר מאשר להיות נאהב. זו הייתה נקודת התחלה."
לסטר לווינסון
בהמשך חקירתו האישית הגיע לסטר למסקנה שבני האדם מוגבלים אך ורק על ידי תפיסות המוגבלות שהם נאחזים בהן בראשם. אך תפיסות אלה של מוגבלות אינן האמת, ומכיוון שאינן האמת, ניתן לשחררן בקלות. ניסיונו גרם לו להבין שלא רק שיוכל לתרגל את הטכניקה בעצמו, הוא יכול גם ללמד אחרים לעשות זאת, וכך התחיל ללמד אנשים בקבוצות קטנות ואחד-על-אחד.
למרות שהאמין שצמיחה אישית אינה תלויה בגורמים חיצוניים, ולמרות שלא רצה להיות "גורו" של אף אחד, רבים מתלמידיו התעקשו להמשיך ללמוד ממנו. לכן, ב-1973 כאשר הבין שיש צורך שאנשים אחרים יוכלו ללמד את השיטה ללא תלות בו עצמו, הוא איגד את גילוייו וחוכמתו ופיתח שיטה של "עשה זאת בעצמך", המוכרת היום כשיטת סדונה.